סיפור גילוי עץ החוחובה והגעתו לישראל
כאשר התגלתה יבשת אמריקה והגיעו אליה ראשוני המתיישבים לבני העור הם פגשו את האוכלוסייה המקומית, האינדיאנים. המתיישבים החדשים שמו לב שעורם של האינדיאנים נראה צעיר מתוח וחיוני ובכלל מראם הכללי אינו תואם את גילם האמיתי.
המתיישבים התעניינו בתופעה ושאלו את המקומיים לפשר ה"סוד" לשמירה על מראה עור צעיר. התשובה שקיבלו הפתיעה אותם מאד. המקומיים סיפרו למתיישבים שהם משתמשים ב"טיפות של זהב נוזלי" . המתיישבים שלא הבינו את פשר הדבר ביקשו מהמקומיים להראות להם איפה נמצא ה"זהב" הזה. כאשר הראו להם המתיישבים את צמחי החוחובה וכיצד הם מרסקים את הגרעינים ומורחים על העור , הייתה מידה של אכזבה אצל המתיישבים שכנראה ציפו למצוא נהרות של זהב…
צמח החוחובה
צמח החוחובה שמקורו במדבריות מקסיקו ואריזונה וגדל שם באופן טבעי נשכח לכמה מאות שנים וחוזר לדפי ההיסטוריה בשנות ה-80 של המאה ה-20 כאשר בעיתון כלכלי בארה"ב מופיעה כתבה על צמח החוחובה שמתואר שם כ"דבר הבא" בעולם ומבטיח עושר רב למי שיגדל אותו.
הכתבה הביאה לגל גדול של נטיעות במדבריות ארה"ב, אך מה שהכתבה לא סיפרה זה שצמח החוחובה הוא צמח עקשן שגידולו בכלל לא פשוט וגם תהליך הפקת השמן ממנו מורכב. כל מי שנטע מטעים של חוחובה גילה זאת בדרך הקשה ומרבית המטעים ננטשו ונעקרו , פשוט כי לא הצליחו להפיק מהצמח את מה שרצו.
גידול חוחובה בישראל
בשנות ה-80 חברת "דלק" הישראלית עושה לצמח החוחובה "עליה" לישראל במטרה להפיק את השמן כתוסף לדלקים. גם בחברת דלק כמו המגדלים האמריקאים נחלו כישלון בגידול והמטעים נמכרו לקיבוץ חצרים שבנגב, במחיר סמלי.
המטעים הראשונים ננטעו בחצרים ב-1990 וכן הוקם מפעל קטן למיצוי של השמן. בחצרים הפועלת חברת "נטפים" מ-1965 ובקיבוץ הצטבר ידע חקלאי ואגרוטכני רב. השילוב של האקלים המדברי שמתאים לצמח כמו כפפה ליד והידע החקלאי הרב שנצבר בקיבוץ סייעו לאקלם את צמחי החוחובה ולהפיק מהם שמן.
מאז ועד היום ענף החוחובה בחצרים הוא מוביל בתחום החוחובה העולמי עם שורה של פריצות דרך בגילוי זנים חדשים, מיקסום יכולות הצמח ע"י מערכת השקיה ודישון מתוחכמות , מערך איסוף מכני שאינו מצריך כח אדם רב ומפעל חדיש למיצוי השמן בתהליך מיוחד שהותאם לגרעיני החוחובה ספציפית.
בזכות דברים אלו, קיבוץ חצרים הוא שחקן מרכזי בשוק הקוסמטיקה העולמי והשמן נמכר במדינות רבות בעולם.